רועי סגל משרד עורכי דין
עורך דין     רשלנות רפואית

073-783-3321

צרו קשר

בקרמן אדם 14

ראשל"צ 7534206

רועי סגל משרד עורכי דין
עורך דין    רשלנות רפואית

מאמרים חדשים
נכות צמיתה מתאונת עבודה בקונדיטוריה

נכות צמיתה מתאונת עבודה בקונדיטוריה

בעקבות תאונת עבודה סבל המערער מנכות צמיתה בתחום האורתופדי והנפשי

נכות צמיתה מתאונת עבודה בקונדיטוריה
נכות צמיתה מתאונת עבודה בקונדיטוריה

שעה שעבד בקונדיטוריה שבבעלות המשיבים

 1-2 בערעור (להלן – המשיבים), כאשר ידו נתפסה במכונה ללישת בצק. בעקבות התאונה סבל המערער מנכות צמיתה בתחום האורתופדי והנפשי, ותבע על כך פיצוי מהמשיבים. הערעור בע"א 3769/97 נסב על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתביעה שהגיש המערער, לרבות על היקף הנזק, גובה הפיצוי שנפסק והאשם התורם שיוחס למערער.

הערעור בע"א 3819/97 הוגש על-ידי יצרני מכונת הלישה, שצורפו כצדדים שלישיים בתביעה על-ידי הנתבעים-המשיבים, המלינים כי הגם שבית-המשפט קבע כי הקשר הסיבתי בינם לבין התאונה ניתק עקב התנהגות המשיבים, לא נפסקו לזכותם שכר טרחה והוצאות. הערעור שכנגד, שהוגש על-ידי המשיבים, מופנה נגד שחרור יצרני המכונה מכל אחריות.

בית-המשפט העליון פסק:

א.    (1)   הלכה פסוקה היא, שרמת הזהירות הנדרשת ממעביד כלפי עובדו אינה נדרשת מעובד כלפי עצמו. בשל העובדה שמדובר ביחסי עובד ומעביד, אין מקפידים עם העובד. הנטייה היא, שלא להטיל אחריות על העובד הנפגע בשל "האשם התורם", אלא במקרים ברורים שבהם אשמו של העובד כגורם לתאונה בולט לעין (587ז – 588ב).

        (2)   במקרה דנן אין סיבה לסטות מן ההלכה האמורה, ולכן אין לייחס למערער אשם תורם (588ג).

ב.    (1)   בהיעדר נתונים לגבי יכולתו של הנפגע, מבחינת כושר השתכרותו בטרם נפגע, יש לפנות לממוצעים סטטיסטיים. השכר הממוצע במשק השתרש בפסיקה כבסיס לקביעת יכולת השתכרותם הפוטנציאלית של נפגעים מסוימים אשר לגביהם האפשרות להביא ראיות אינדיווידואליות נמנעה מסיבה אובייקטיבית (589ה – ו).

        (2)   במקרה דנן היו לפני בית-משפט קמא נתונים שעל-פיהם היה רשאי להגיע למסקנה שלמערער לא היה פוטנציאל להגיע לשכר הממוצע במשק גם לפני התאונה (590ב – ג).

ג.     (1)   כעיקרון, אי-גרימת הפסד לקרוב המסייע בכל הקשור לענייני היום יום, לא בהכרח משמיט את התביעה בראש נזק זה. ברם בית-משפט של הערעור ממעיט מלהתערב בכך מכיוון שיש בכך משום התערבות בשיקול-דעתו של בית-משפט קמא. במקרה דנן אין מקום להתערב בקביעת בית-משפט קמא (592ה – ו).

        (2)   במקרה דנן, המערערים 2-3 נדרשים לפעולות מסוימות בעבור המערער. מדובר בפעולות שהן מעבר לטיפול הרגיל של הורים כלפי ילדיהם הבגירים והם זכאים לשכר על בסיס הקבוע בתקנה 5 לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), תשמ"ט-1988 (592ז).

ד.     (1)   הלכה היא כי כאשר מדובר בפיצוי בעבור הוצאות נסיעה בעבר מוטלת חובת ההוכחה על התובע. על התובע להגיש ראיות ממשיות לקיום נזק זה. בהיעדרן של ראיות, כבמקרה דנן, אין כל מקום לפסוק פיצוי בפריט זה (593ו – ז).

        (2)   הלכה פסוקה היא כי בית-המשפט לערעורים לא יתערב בפסיקת פיצויים בגין כאב וסבל שנפסקו בערכאה ראשונה, אלא אם כן נמצאה טעות בולטת בפסיקתה של הערכאה הראשונה. במקרה דנן לא נמצאה טעות כזאת (594ה).

ה.    (1)   הלכה פסוקה היא כי בהיעדר סיבה מיוחדת שתצדיק אי-פסיקת הוצאות או פסיקת הוצאות מופחתת לבעל-דין שזכה במשפט – מן הראוי לפסוק לו הוצאות מלאות שלא ייגרם לו חסרון כיס (598ג).

        (2)   במקרה דנן החמיר בית-משפט קמא יתר על המידה עם המערערים בע"א 3819/97, שעה ששלל מהם את ההוצאות לחלוטין, משום שחרגו ממתכונת הסיכומים שנקבעו על-ידיו, מה גם שבא-כוח המשיבים בע"א 3769/97 חרג אף הוא בהיקף סיכומיו, ולא "נענש" על כך (598ד – ה).

ו.     (1)   פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970 מטילה על מעביד ועל מחזיק מפעל אחריות מוחלטת בלי לבחון את מידת הידע שלו. זאת, על-מנת להגן על העובד. יתרה מזאת, בית-משפט קמא קבע במקרה דנן כי ה"פגם" נעוץ בהתנהגות המעביד ולא במכונה עצמה. משום כך מוטלת האחריות לפתחו של המעביד ואינה חוזרת ליצרן המכונה (599ז).

        (2)   חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם-1980 דן באחריותו של יצרן. במקרה דנן לא נטען, ולכן גם לא הוכח, כי הצד השלישי בא בגדרו של "יצרן", כאמור בסעיף ההגדרות של חוק האחריות למוצרים פגומים. ומכיוון שלא הוכח שהוא יצרן, אין החוק חל עליו (600ג).

פסק-דין

השופט מ' אילן

אלו שני ערעורים וערעור אחד שכנגד, שהוגשו על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ד"ר ד' פלפל), מיום 6.5.1997. ערעור אחד הוגש על-ידי התובע בבית-משפט קמא באמצעות הוריו. הערעור הוא על כך שבית-המשפט קיבל את תביעתו לפיצוי בשל תאונת עבודה רק באופן חלקי, ביחסו לתובע אשם תורם. התובע משיג גם על גובה הפיצוי.

הערעור השני הוגש על-ידי מי שצורפו כצד ג' לתביעה העיקרית. הם מלינים על כך שהתביעה נגדם נדחתה ובכל זאת לא פסקה להם השופטת שכר טרחה והוצאות. הערעור שכנגד הוגש על-ידי מי שהיו הנתבעים, שולחי ההודעה לצד ג', והם מערערים על עצם דחיית התביעה נגד צד ג'.

המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, וקבע לו נכות צמיתה בתחום האורתופדי. התחום הנפשי לא נדון שם. נכותו של המערער נקבעה על-ידי השופטת בהתאם לחוות-דעת של מומחים אשר באו לפניה.

עובדות המקרה:

המערער 1 בע"א 3769/97 (להלן – המערער), שמעון דהן, יליד אוקטובר 1966, עבד בקונדיטוריה שבבעלות אביבה דני. עופר דני היה מנהל העבודה בקונדיטוריה. המערערים שלום ואידה דהן הם הורי המערער. הם מונו על-ידי בית-המשפט להיות אפוטרופסי המערער, לאחר שהוכרז פסול-דין (להלן – ההורים).

ביום 23.12.1986 נתבקש המערער על-ידי מר דני לבדוק את סמיכות הבצק במכונה ללישת בצק (להלן – המכונה), בלי שזה הדריכוֹ כיצד יש לבצע את הבדיקה. למכונה מיכל גדול ובתוכו מערבל בעל כנפיים שמסתובבות כדי ללוש את הבצק. כאשר המכל מלא בבצק אין רואים את כנפי המערבל. המערער החדיר את ידו השמאלית למכונה כאשר זו פועלת, והיד נתפסה בכנפי הערבוב שלה. רק לאחר שעה ארוכה חולצה ידו של התובע מן המכונה על-ידי צוות מכבי אש, והוא הובהל לבית החולים וולפסון. בבית החולים קטעו את ידו של המערער מתחת למרפק, והוא אושפז במחלקה לטיפול נמרץ למשך כשלושה שבועות. ב-6.11.1988 הוא אושפז, שנית, בשל ניסיון התאבדות. במסגרת אשפוזו השני, אובחן לראשונה כי הוא סובל מסכיזופרניה פרנואידית. מאז גילוי מחלת הנפש הוא אושפז פעמים מספר בבית החולים אברבנאל, בשל התקפי אלימות והתפרעות שליוותה את ההתקפים.

המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, וקבע לו נכות צמיתה בתחום האורתופדי. התחום הנפשי לא נדון שם. נכותו של המערער נקבעה על-ידי השופטת בהתאם לחוות-דעת של מומחים אשר באו לפניה.

בעניין נכותו הרפואית-אורתופדית של המערער, קיבלה כבוד השופטת את גירסתו של מומחה התביעה, לרבות דעתו שיש להפעיל את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. לאחר דיון היא קבעה כי נכותו של המערער בתחום זה היא בשיעור 59.5%.

גם בעניין מחלת הנפש והקשר שלה לתאונה קיבלה כבוד השופטת את גירסתו של  המומחה מטעם התביעה, פרופ' נוימן, והעדיפה אותה על דעתו של המומחה מטעם ההגנה, פרופ' אליצור. השופטת קבעה קיומו של קשר סיבתי ביניהן. היא סברה, שהתאונה היוותה גורם ישיר או "טריגר" להתפרצות מחלת הנפש הקשה. כדעת המומחים, הועמדה נכותו הנפשית של המערער על 70%. על כך שוב אין ערעור בפנינו.

משרד עורכי דין רועי סגל מתמחה במימוש זכויות רפואיות מאגד ידע רב והצלחות מוכחות בהשגת זכויות משפטיות עבור לקוחותיהם בתחום נזקי הגוף בדגש על רשלנות רפואית, תאונות עבודהתאונות דרכים, תביעות נגד המוסד לביטוח לאומי, תאונות תלמידים, תביעות משרד הביטחון, תביעות חב' הביטוח ועוד.

משרדינו מיצג תובעים בלבד ומעמיד לרשותם תשתית איכותית של מומחים בתחום הרפואה מהשורה הראשונה, יחס מקצועי וליווי אישי תוך חתירה בלתי מתפשרת לקבל פיצויים מרביים ללקוח. לרבות ייצוג בפני הוועדות הרפואיות ובתי הדין לעבודה.

לחישוב מיידי של גובה הפיצוי שמגיע לך, או ליעוץ אישי מעו"ד רועי סגל.

טלפון: 073-783-3321      דוא"ל: roysegal.adv@gmail.com

תגיות תוכן

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן